כשאומרים: “הפרעת אכילה” מדברים בדרך כלל על אנורקסיה, בולימיה או השמנת יתר חמורה.

אנורקסיה ובולימיה הן בעיקר מחלות של נשים. בהשמנת יתר חמורה נמצא גם גברים וגם נשים. אנורקסיה מזוהה עם חוסר משקל, חוסר רצון לחיות, צורך בשליטה ומהניסיון שלי,  ברוב המקרים מסתתרת מאחורי המחלה התעללות מינית, הרבה פעמים אונס, ואפילו אונס אלים.

בולימיה יכולה להתלוות לכל משקל, אבל ברוב המקרים המשקל תקין.  למרות שאחוזי התמותה באנורקסיה גבוהים שאשר מבולימיה, זו בעיני המחלה הקשה בין השלוש כיון שהבולימיה היא הנסתרת ביותר. לא רואים אותה.

השמנת יתר חמורה קשורה לאכילה רגשית, לפגיעות גדולה והיא המחלה שהכי רואים אותה והיא זוכה לביקורת מכל כיוון. נראה שאם יש לך עודף משקל,  כולם מרשים לעצמם להתערב בעניינייך.

רפואית,  לאנורקסיה ולבולימיה יש מענה מסוים במערכות הבריאות – עד גיל 18, בעיקר בתחום רפואת הנפש.

לעודף משקל אין מענה ואין סימפטיה. אם את שמנה, את נחשבת אשמה במצבך, גם בעיני הממסד הרפואי ובטח בעיני החברה.

ענקית רואה הפרעת אכילה כדבר רחב יותר מהמחלות הקשות וחושבת שאפשר למנוע הגעת נשים למצבים חמורים.

אם אוכל מעסיק אותך יותר מהראוי, אם המשקל מעסיק אותך כל פעם שאת רואה אוכל – כדאי להביא את העניין לאיזון.

בענקית אנחנו נכנס לעומק. זה לא “רק בראש”.  אלו דפוסים ש”יושבים” על כל המישורים: זה פיזי, רגשי, מנטלי, תודעתי ואפילו רוחני. זה מחובר חזק לילדה הפנימית ולשנת החיים הראשונה.

הפרעות אכילה מאתגרות ויחד עם זה אפשריות לטיפול.