אני כבר לא לבד

לפני כחודשיים – שלושה התחברתי עם ורדית.
אישה מיוחדת ומעניינת מכרכור.
ורדית הצטרפה אלי כאשת הפקות,
עם מטרה ברורה להוציא לפועל את הנופים של ענקית.
כבר שנים אני מחפשת מי שתפיק את האירועים.
היו כל מיני רעיונות על הדרך אבל לא צלחו.

לפני כשבועיים,  חברתי עם סטודנטית לשיווק באינטרנט, אושרת.
המטרה: סוף סוף להביא את הנשים לאתר.

בשלושת החודשים האחרונים
הייתי עמוסה עשייה ונסיעות.
סופות קרות מאוד רק החמירו את העומס
והביאו כאב וחולי  –  אוף כמה בקלות אני מתקררת…
תמיד הייתי כל כך חסינה וחסונה.
ולמרות שזה כבר יותר מ- 10 שנים,  אני לא מתרגלת….

העשייה הקדחתנית היא כדי למצוא איך לפרוץ את המחסומים
ואיך להביא נשים לענקית,  לייצר פעילות ולהתחיל להכניס כסף.
כן.  כסף היא לא מילה גסה,
ובחקירה הארוכה והעמוקה שלי בנושא בחודשים האחרונים
(מאז הקיץ –  שיחות עומק עם ענבל מיוחס)
עלה דבר מאוד מעניין.
אני חיה בשפע כי זה בטבע שלי,
אבל כל הזמן אומרת לעולם שכסף לא מעניין אותי.
ובתוך כל זה ברור לי שהריפוי שלי נמצא בלקבל כסף עבור עבודה.
מבלבל?
זה כנראה מה שעשיתי ליקום:  בלבלתי אותו.
אנשים מציעים לי ריפוי של הפיברו  ו/או לרדת במשקל
ואני אומרת:  לא.  אל תתערבו לי.
האם אני לא רוצה ריפוי?  –  בוודאי שאני רוצה,
אבל אני רוצה ריפוי מבפנים.
בקיצור,  מבלבלת את היקום עם הרצונות שלי וכך החיים נראים.
סוג של  בלבול,  סוג של פול גז בניוטרל.
ואז איבדתי את הדחף והמוטיבציה מרוב תיסכול
ומצאתי את עצמי כל הזמן אומרת:  אחר-כך…   מחר…  בשבוע הבא…

הזמן לפעול הוא:  עכשיו!
לארגן את עצמי בסדר יום,  לארגן את המשימות
לפעול בכל יום לעשייה של רוטינה מסויימת ו-X  משימות.
לעשות V  וליצור חדשות.

לתת לורדית ולאושרת לסייע וליצור את המציאות החדשה שאני רוצה בחיי.
ובתוך זה,
לארגן את השינה,  לחזור להפחית במשקל,  ולעשות!
לחיות את החלום שלי.