כתיבה זו דרך נפלאה להוציא דברים החוצה,
במיוחד לפני שאת מוכנה שאחרים יראו / ישמעו את מה שאת מרגישה וחווה.
זה כלי נהדר לעבד דברים
כתיבה רגשות שיכולים לעמוד לך בדרך להשגת מה שאת צריכה
היא מאפשרת לך "לשים את הדברים מול ביניים" ולבחון אותם.
היא מאפשרת לך דיאלוג עם אחרים,
אבל גם ובמיוחד עם עצמך.
ע"י הוצאת הדברים החוצה,
את מביאה אותם למודע
אופי העבודה באתר מפגיש אותך הרבה עם כתיבה וזה מעולה!
בניגוד לחשיבה על דברים, מצב בו את הולכת סחור סחור,
גם אם את מגיעה לתובנות, האנרגיה נותרת בתוכך.
עד שאת כותבת או מספרת למישהו.
את כותבת בפורומים – כדי לפרוק או כדי להתייעץ או כדי לשתף בחוויה.
את כתבת בבלוג שלך – כל דבר.
אני מאוד ממליצה לתעד בו את התהליך.
בכתיבה, עם תמונות, צלמי גם עבודות שאת עושה, פרסמי שירים.
צרי תיעוד שיאפשר לך מדי פעם להציץ אחורה ולראות את ההתקדמות.
את מתקשרת באתר – בפורומים ובהודעות – בכתיבה.
את יכולה לכתוב ומיד לשלוח
או לעבור על הדברים ולדייק אותם.
הראשון מומלץ כשאת משחררת רגשות שלך
השני – כשאת מגיבה לאחרות.
וכשאת משחררת כעס – לעבור כמה פעמים.
כשאת כותבת ביקורת, דברי על עצמך בלבד.
התחילי כל משפט עם "אני"
"אני מרגישה שאת…" – זה משפט שגוי.
משפטים מתאימים:
אני כועסת כי ביקשתי אמפתיה והרגשתי ביקורת.
אני מותקפת כשפולשים לטריטוריה שלי
אני נפגעתי כי האוזן שלי שמעה….
ויש כתיבה בצורה הישנה, עט ונייר (או מחברת).
תרגילי הכתיבה באתר מזמינים אותך להשתמש בשיטה הישנה.
מילים שיוצאות בכתיבה ידנית חזקות יותר
ונייר אפשר לתלות או למסור או לשרוף
ולא, זה לא כמו לשלוח אימייל או ללחוץ 'מחיקה'.
כתיבה ידנית מחוברת חזק יותר לתת המודע
ולכן הרבה יותר אסוציאטיבית.
תרגילי הכתיבה מיועדים ברובם להיכתב ביד.
לא כולם כי חלק מהתרגילים דווקא מסננים את הרגשות החוצה.
אז שימי לב להוראות של כל תרגיל
כל תרגיל מופיע בהקשר שלו, ובמטרה שלו
ואם הוא נראה לך דומה למשהו שעשית,
תבדקי את ההבדלים הדקים.
משהו שם אחר, כי אין תרגילים זהים.
(אם גילית משהו זהה, מהרי וספרי לי
כדי שאפ'חד לא יראה שפישלתי… חחח)
את לא אוהבת או שקשה לך לכתוב?
נסי בכל זאת.
ממש ממש בעייתי?
הקלידי על המחשב (כתיבה ביד חזקה יותר,
במיוחד כשאת עובדת על תת המודע.