מתי להתעמל

כלל ראשון: עבדי ביחידות זמן קטנות.  קל למצוא דקה, 5 דקות או רבע שעה לתרגול, אפילו 2-3 פעמים ביום, לעומת שעה או שעה וחצי.

                קל להתמיד כשקל למצוא זמן.

כלל שני: כל כיסא, ספסל, חומה, גדר, עמוד או מעקה יכולים לשמש אותך לתרגול, כך גם מדרגה, קצה המדרכה, או משקוף של דלת.

             וכמובן המיטה, השטיח, ואפילו הכורסה הנוחה שלך. אפשר לתרגל בכל מקום.

כלל שלישי: מוזיקה מניעה את הגוף – הזיזי את עצמך בכל הזדמנות. לא,  לא צריך לעמוד כדי לרקוד,  אפשר לרקוד על הכיסא (רגליים ידיים ופלג גוף

                עליון) ואפשר אפילו לרקוד רק עם האצבעות.  לכי על זה!  תני למוזיקה לדבר עם הגוף.

כלל רביעי: עבדי תמיד עם היכולת של הגוף כאן ועכשיו. בכל רגע מתמודד הגוף עם מכלול אחר:  רמת עייפות, מרחק מהארוחה האחרונה, מזג האוויר, בריאות (שפעת, התקררות, וירוס), עומסים אחרים בחייך, היעדים וסדרי העדיפות שלך, ווסת, זמן ביוץ ועוד. עבדי תמיד עם יכולת הגוף ברגע נתון, ללא התחשבות בהישגים קודמים. את לא בתחרות, אפילו לא עם עצמך.

כלל חמישי: יכולת הגוף מוגדרת ע”י מספר פרמטרים שקל לך לזהות אותם: נשימה רצופה ללא הפסקות, יכולת לדבר תוך כדי תנועה, לחץ בראש? = הרימי ראש, הורידי קצב או עומס, כאב חד? = עצרי את התנועה וחזרי לאחור לכיוון ממנו הגעת. סף כאב.  סף הכאב היא אותה נקודה בה מתחיל כאב, אבל הוא כאב נוח. סיימת תרגול עם כאבי שרירים –  עבדת מעל יכולת הגוף ו/או לא נשמת מספיק (שזה אותו הדבר בעצם…)

עובדות: בערב (ערב, לא לילה) גופך גמיש יותר וחם מהתנועתיות לאורך היום אבל הוא עייף יותר.

האפקט החזק ביותר מתקבל דווקא בהתעמלות בשעות הבוקר, כשהגוף עוד נוקשה משנת הלילה.  זה קשה יותר, כואב יותר וגמיש פחות,  אבל כאמור,  אפקטיבי מאוד ומביא תוצאות מהירות יותר.

עכשיו כשאת יודעת שאת יכולה להתעמל בכל מקום ובכל זמן, תבדקי גם מתי לא להתעמל.