אחד הטאבו-יים הגדולים בחברה שלנו הוא המוות.
למרות שהמוות הוא בן בית בתוכנו ובסביבתנו, למרות שהמוות הוא חוויה שכיחה מאוד בחיי היומיום שלנו, זה הפחד הכי גדול של רובנו: פחד מוות.
זה מתחיל בלידה, כשפיזית חותכים מאתנו את האימא שלנו, שעד כה אכלנו ונשמנו דרכה. זה מסתיים עם נשימתנו האחרונה עלי אדמות. לידה ומוות הם אותו הדבר בכיוונים הפוכים. בלידה הנשמה נכנסת לעולם, במוות היא יוצאת ממנו.
מהו מוות?
מוות הוא מילה אחרת לסיום.
כל חיינו אנחנו חווים אותו: יום שנגמר, שנה שחולפת, עשור, פרח שנובל, ארוחה שמסתיימת, פגישה שנגמרת, זוגיות שמתפרקת, סיום שנת לימודים או בי"ס.
לאורך יום רגיל את חווה את המוות עשרות פעמים, כל יום. עם זאת, יש דברים שנחשבים יותר. שינוי מעורר פחד מוות.
איך מתמודדים עם פחד מוות? איך הופכים את המוות לחלק מהחיים? איך נפרדים? איך מתמודדים עם אובדן?