יש צורך באומץ רב כדי ליצור שינוי. לפעמים היקום חוסך לנו את הצעד המפחיד ודוחף אותנו לתהום: בן זוג שעוזב, פיטורין, מחלה, מוות וגם אהבה פתאומית, קידום בעבודה או הריון לא צפוי. חיובי או שלילי, שינוי הוא תהליך לא קל. מילא כשהוא נוחת עלינו ואין לנו ברירה, אבל…
מה גורם לאנשים לבחור בשינוי?
יש אנשים שהמצב הנוכחי אינו עובד בשבילם והם בטוחים בדבר אחד: “ככה אני לא ממשיך!” אם ככה אני לא ממשיכה אזי כל מה שנותר זה לשנות, לעשות אחרת.
יש אנשים שאינם יכולים לשקוד על השמרים, שיגרה אינה מעניינת אותם. יש להם שאיפות, מטרות לכבוש. הם מונעים ע”י צורך פנימי לגעת בחלומותיהם.
כדי שיקרה שינוי, הדחף לשינוי חייב להיות חזק יותר מהצורך להישאר במה שידוע ומוכר, או שחוסר ברירה הופך את השינוי לברירת מחדל – אין לנו ברירה אלא להתאים את עצמנו למצב החדש – או לחדול. השינוי מעורר בתוכנו התנגדויות וכל תא ותא בגוף זועק לשמר את מה שיש – לטוב ולרע.
מה קורה לנו בתהליך השינוי?
שני כוחות מנוגדים עובדים בנו במקביל: אחד רוצה ליצור שינוי, השני רוצה לקבע את הקיים. כמו במשיכת חבל, פעם צד אחד מושך לכיוון שלו, ופעם הצד השני מצליח יותר. התוצאה היא תחושה של הצלחה זמנית וכישלון, תסכול רב ונטייה להתייאש ולהרים ידיים. אין זה מקרי שרבים מוותרים באמצע, ואין זה מקרי שלוקח לנו זמן להתייצב על שינוי. נחישות, סבלנות, סובלנות וחמלה הם הכלים שדרושים לך.
מה עוד צריך?
להבין את המנגנונים הפנימיים
להבין איך דברים עובדים במימד הזמן
להבין איך הסביבה עובדת כשאת בתהליך שינוי
לבנות לעצמך סביבה תומכת
להעצים את עצמך כל הזמן
להישאר ממוקדת במטרה
שינוי, כדי שיוכל להתקיים לאורך זמן בחייך חייב לקרות בכל הרבדים של האני: פיזי, מנטלי, רגשי, רוחני. כל רובד שעוד לא עבר טרנספורמציה ימשוך אותך להרגלים הישנים. יותר מזה, יש לנו נטייה טבעית כזאת או אחרת: נטייה לבעיה גופנית מסוימת, נטייה לטעם, שעון ביולוגי בסנכרון מסוים עם היממה. כל פעם שתפרי את האיזון, החולשה הזאת תרים ראש כדי להזכיר לך. טיפשי להעלים את החולשה כי הגוף תמיד משחרר במקום הכי חיצוני שהכי קל לו = בעיה ניתנת להקלה וריפוי בקלות יחסית. התעלמות או ניסיון לחסום את הערוץ יגרום לגוף להוציא את זעקתו במערכת פנימית יותר ועם בעיה קשה יותר לפתרון.