התנגדויות לתהליך השינוי – מכירה את זה?
כל פעם שנכנס כסף לא צפוי ואת חושבת שהכל יהיה קל יותר, קורה משהו: פנצ’ר בגלגל, בעיה ברכב, נזילה מצינור, מכונת הכביסה שובקת חיים וכיוצ”ב. והעלות? דומה למה שנכנס…
כל פעם שאת מחליטה לעשות משהו שישנה את חייך, הנשמות הטובות סביבך מפרטות לך את הסיבות הטובות למה זה לא יצליח, למה “זה לא בשבילך”, למה את לא יכולה.
כל פעם שאת מצליחה לפרוץ מחסום קורה משהו: תאונה שמגבילה את התנועה שלך, שינוי חוקים שמקשה עליך להגשים, התפרצות של מחלה לא צפויה – אצלך, אצל הילדים, אצל מישהו מהמשפחה.
התחושה הזאת שהעולם כולו נגדנו, מופיעה אצל כל אחד ואחת מאיתנו באופן אחר. תלוי היכן החסימות שלך, תלוי מהם הפחדים שלך.
את, כמוני וכמו כולם, חיה באשליה שלאחרים קל, שאחרים מאושרים ומצליחים.
הבן שלי היה בא לא פעם ומספר דברים על החברים שלו.
כשאמרתי שזה לא ככה, הוא היה מתווכח נמרצות – גם הוא רצה!
כששאלתי: מאיפה אתה יודע שזה כך? הוא נהג לענות: הוא סיפר לי.
עניתי: תספר גם אתה.
זה שאנשים מציגים תמונה מצליחה ושמחה זה נחמד, אבל פעמים רבות לא ממש משקף את האמת הפנימית שלהם.
מכירה את התדהמה כשהזוג המושלם מתגרש? או התאבדויות שמשאירות את כולם בתדהמה: “לא ידעתי”, “לא ראו עליו” ועוד?
לכולנו יש שדים בתוכנו. יצירת שינוי בחייך מעירה אותם. כדאי להיות מוכנה לזה. מוכנה וערוכה!
השדים מתפרצים מכיוונים שונים. חלקם מתבטאים מבחוץ (ביקורת, כעס, האשמה) חלקם מתבטאים מבפנים (מחלה, חרדות, ספקות, ביטול עצמי) וחלקם מתבטאים כאילו אין קשר – בעולם (נזקים לרכוש, תאונות אישיות ארנק שנגנב, רכב שנכנס בך מאחור, מחלות) אין זה משנה איך השד בוחר להראות את עצמו, הוא תמיד מנוהל ע”י התת מודע. לא תעצרי ב”אסון קטן”… יבוא גדול ממנו לעצור אותך – עד שתעשי את הלמידה ותפרצי את הגבול.
נדבר עוד הרבה על התת מודע. בנקודה זו מה שחשוב לזכור זה שכל קושי, הוא ביטוי של התנגדות שלך לשינוי. ככל שהבעיה שעולה קשה יותר, מפחידה יותר, עוצרת יותר – כך חלק מסוים בתוכך מרגיש מאוים יותר.
סיפור אישי:
בגיל 5 עברתי התעללות מינית, בגיל 17 וחצי אונס. בתחילת שנות ה- 20 שלי גבר לא יכול היה לגעת בי – נרתעתי כמו מאש. החלטתי לפרוץ את המחסום בכוח, בחורה אמיצה שכמותי.
היה לי אפילו חבר, אהבתי אותו ונהניתי לקיים איתו יחסי מין. אבל… נדבקתי ב הרפס. ההתקף הראשון כאב בטירוף. לא יכולתי לקיים יחסי מין.
עד שהבנתי מה יש לי, ההתקפים קרו כל הזמן וכאבו מאוד. כאשר עברתי אבחון, והתחלתי להבין את המשמעות, ההתקפים נרגעו, נוצרו הפוגות.
ההרפס היה דרכו של תת המודע שלי לשמור עלי מפני אונס (זה היה הדפוס של היחסים, עד שפעלתי לשנותו). אם הכרתי בחור וחשבתי שבפגישה איתו אולי אקיים יחסי מין, הגעתי לפגישה עם התקף.
כאשר ניצלתי פגישה לא צפויה לקיום יחסי מין, היה התקף תוך 5 ימים. רק כשעצרתי הכל כדי לבדוק מה באמת אני צריכה ורוצה, כדי לשנות את הדפוס, ההפוגות הפכו לארוכות ולאורך השנים, נעלמו ההתקפים מחיי.
טיפול תזונתי מונע (כן. יש להרפס קשר לתזונה, כמו גם להרבה בעיות אחרות שנראה שמגיעות ממקום אחר) והפחתת STRESS (במיוחד STRESS קיומי) תמכו כמובן בתהליך.
אחד השיעורים המעניינים והמרתקים ביותר הוא ללמוד איך התת מודע שלך עוצר אותך ולמצוא את הדרך לפרוץ את המחסום אל החופש.
לפרוץ את המחסום זה לא בכוח, אלא בחוכמה, בנחישות ועם הרבה סבלנות, סובלנות ואמפטיה לעצמך ולילדה הפנימית שבתוכך.
