התפיסה הבסיסית של ענקית היא שאת בוחרת את חייך. הבחירה יכולה להיות מודעת, או לא. זו עדיין בחירה.
המשפט הזה קשה במיוחד למי שעברה חוויות קשות, משברים, אובדן או התעללות. חשוב שתראי את הכוח שהמשפט הזה נותן.
בחירה, אחריות, הם הכל חוץ מאשמה. אלו מילים שנותנות לך את הכוח ליצור שינוי.
אם החיים הם גורל או מוכתבים מלמעלה, אין לך כוח בהם. האירועים “נופלים” עליך משומקום כשאת למעשה, חסרת אונים מולם. נכון, היו בחייך הרבה מצבים של חוסר אונים, חוסר שליטה או חולשה מכל סוג שהוא. מצבים אלו מגיעים לחיינו כדי לתת לנו התנסות שמובילה את הלמידה שלנו בחיים. הם מגיעים כדי לרשום את רישומם בגיל צעיר בו אין לנו הרבה כוח לפעול בעולם. הם שמים אותנו בסיטואציה ממנה עלינו לצמוח. מה זה אומר: בחירה? מי בוחר? למה בכלל לבחור משהו קשה או פוגע?
אם היו נותנים לי לבחור עכשיו, האם הייתי בוחרת בית עשיר, הורים חמים שנותנים מענה אמיתי לכל מה שאני צריכה, מעודדים ומעצימים, חיים מוגנים ללא פגיעה, יציבות, הצלחה בכל מעשיי, בריאות טובה, גוף מהמם וכדומה? מן הסתם, לא! למה? האם את היית בוחרת חיים ללא מהמורות?
ביהדות מדברים על ‘השיעור שלך’, תפיסות רוחניות אחרות מדברים על ‘קרמה’. כך או אחרת, הנשמה מגיעה לחיים פיזיים כדי להתפתח. נשמה מתפתחת על פני האדמה, לא בממדים הרוחניים. אין זה משנה אם את דתייה או לא, אין זה משנה לאיזו דת את שייכת, יש בעולם חוקיות שגדולה מאתנו: חוקים פיזיקליים (התפוח תמיד נופל לרצפה) חוקים קוסמיים.
יש אלוהים או אין אלוהים – חסר חשיבות לנוכח החוקיות של העולם, שמתקיימת תמיד!
יש גלגול נשמות או אין גלגול נשמות – חסר חשיבות גם כן.
נגיד שאין.
בשביל מה את חיה? למה בכלל להתאמץ? איזו מטרה יש ל ‘להיות טובה יותר’ בכל עניין שהוא? מה המטרה של הכל?
אז כן או לא גלגול חיים, חייבת להיות לחיים מטרה שמניעה אותנו להתאמץ, לעשות, להתקדם.
הנשמה שלנו בוחרת את חייה טרם לידתה. בלידה היא שוכחת הכל ועוברת את דרכה שנקבעה.
שיהיה ברור: הנשמה בוחרת את השיעורים, לא את איך שהיא תעבור אותם. לאורך חייה יש לה חופש מלא לבחור בכל זמן איך להגיב לדברים.
כשהנשמה מתקשה ללמוד את השיעור, החוויה חוזרת שוב ושוב בסיטואציות שונות, עם אנשים שונים ובעוצמות משתנות (למדה משהו – עוצמה פחותה, לא למדה כלום – עוצמה גדולה יותר). השיעור לא משתנה או נעלם לפני שיש למידה.
בהתייחסות לנשמה כמי שמתגלגלת, ניתן לראות את הגלגול כמו שנת לימודים בתהליך ארוך של התפתחות. בראייה כזאת, האנשים המשמעותיים בחיינו, היו שם איתנו גם לפחות בגלגול אחד ויש לנו סיפור לא גמור איתם. לעתים אנחנו יחד כדי לשלם חוב, לפעמים כדי לסגור חשבון,לפעמים אנחנו יחד כדי להיפרד / להתגרש, ופעמים רבות זה פשוט פשוט כי יש אהבה בין הנשמות, נשמות אחיות וכדומה.
יש שעורים קלים יותר ויש פחות, יש הפסקות וחוגים, יש חברים ואויבים וסתם אנשים, יש מבחנים ומבחנים חוזרים – בראייה רחבה, קל יותר לראות דברים בצורה אובייקטיבית יותר, קל יותר להפיק יותר מאירועים קשים, ואפשר לראות את הסיבה שבגללה הם זומנו לחיינו.
זה מאפשר צמיחה, זה מאפשר למידה, זה מביא אותנו להתפתחות. אני מזמינה אותך להשתמש בענקית כדי לזרז את התהליך, לדייק אותו ולהגיע מהר יותר למימוש ולהגשמה.