בום!  זה נפל עליכם בלי שהייתם מוכנים…
התקף לב, אירוע מוחי, נפילה חסרת מזל, תאונה, מחלה, ניתוח כושל
וביום אחד אדם שהיה “כל יכול” מוצא עצמו מוגבל, נתמך – סיעודי.

אחת התכונות הכי חשובות לנו כבני אדם, 

תכונה שכל הורה מפתח בילדים שלנו מגיל צעיר, היא עצמאות.

כל אדם רוצה לתפקד ולנהל את עצמו ללא תלות באדם אחר:
לקום מהמיטה בבוקר, להכין לעצמו כוס קפה,
ללכת לשירותים, להתנייד ממקום למקום…
וכשהתכונה הבסיסית הזו נגזלת ממנו כתוצאה מהתקף לב, 

אירוע מוחי, נפילת חסרת מזל ושבר באגן או בירך,
תאונה, ניתוח כושל, מחלה או אירועים אחרים –
העולם שלו ושל משפחתו מתהפך לחלוטין!

המושפע הראשון הוא תמיד האדם עצמו.
חוסר היכולת לבצע פעולות בסיסיות,  ההרגשה להיות תלותי,
אלה מבטאים עבורו את סוף החיים כמו שהוא הכיר אותם עד היום.

לעיתים, כשמדובר במחלה כמו דמנציה, פרקינסון, אלצהיימר,
מחלות אוטואימוניות למיניהן, סרטן ועוד,
האדם אפילו מנסה להסתיר את המצב, להתעלם ממנו, להעמיד פנים 

שהכל בסדר ולהמשיך לתפקד עד כמה שהוא יכול. לפחות כל עוד הוא יכול.

כשמדובר באדם ערירי, המדינה דואגת לו לטיפול הפיזי,
אך פחות לטיפול נפשי רגשי.

כשאדם עם משפחה, בדרך כלל בן משפחה אחד או יותר
לוקחים על עצמם את הטיפול. גם עבורם המצב החדש מפחיד, 

הם לא בטוחים מה לעשות, איך לעשות, כמה לעשות.
זה זמן, כוחות וכסף.