סליחה

סליחה היא מילה טעונה.

קודם כל כי יש לנו רשימה של אנשים שצריכים לבקש מאיתנו סליחה.

וגם…

יש לנו רשימה של אנשים שרוצים מאיתנו סליחה

ויש לנו רשימה של אנשים שאנחנו לא נסלח להם לעולם על העוול שעשו לנו.

כילדים,  כל פעם שעשינו משהו או רבנו עם מישהו, העמידו אותנו מול מישהו ואמרו:  “עכשיו תבקשי סליחה” ואז אמרו:  יופי!  עכשיו אתן שוב חברות.ים

לנוצרים הקתוליים יש את הווידוי. הם מתיישבים,  מספרים לכומר את צרותיהם ומחדליהם, מקבלים משימה לומר כך וכך ‘הייל מרי’ והכל נסלח.

סליחה הפכה בחברה שלנו לסימן של חולשה,  סימן של כניעה,  רגע של “השפלה” בו את “מורידה את עצמך”  בפני אדם אחר או בפני אלוהים.

סליחה בחברה שלנו היא משהו שאת עושה כלפי חוץ.  ברוב המקרים זו מחווה שאין לה משמעות אמיתית.
את אומרת סליחה,  אבל לא סולחת ולא שוכחת

בואי נגדיר אותה מחדש!

סליחה היא מצב פנימי.
תהליך הסליחה הוא פנימי לחלוטין.
מטרת הסליחה היא שלווה פנימית. פתיחת הדרך להתקדמות,  בכל תחום.
סליחה היא ריפוי.
ריפוי של הנפש. ריפוי של החיים.

לפני שאת מתחילה תהליך סליחה, כדאי לטפל בחוויות ילדות, טראומות ורגשות קשים כמו כעס, קנאה, שנאה ועוד.

למה? כי תהליך הסליחה מעלה לפני השטח את כל מה שלא מאפשר סליחה.
את כל הרגשות הקשים שהסיטואציה או האדם צרבו בך: כאב, כעס, השפלה, נטישה, דחייה ועוד.

סליחה היא במהותה אהבה.  אהבה עם חמלה.  אהבה ללא תנאי.

חשוב לדעת ולזכור, שתהליך הסליחה הוא תהליך מתמשך. הוא תהליך שקורה ברבדים שונים. תהליך שנעשה בכל פעם על משהו או מישהו ספציפי. 
בהתחלה כאמור, התהליך בעיקר מציף הרבה כאב. לאורך הזמן, יש יותר ויותר תחושת הקלה, ובסופו של דבר זה הופך קל. התוצאה לטווח ארוך היא פחות כאב, פחות כעס,  פחות הטלת אשמה על דברים חיצוניים.
לאורך זמן, שלוה פנימית תהיה המצב הקבוע שלך,
תהליך הסליחה יהפוך להיות משהו שנדרש מדי פעם, נקודתית, וקצר.

בואי נתחיל (כרגיל)  עם ספירת מלאי

על מה את לא סולחת?

למי את לא סולחת?

מי לא סולח לך?

מה עשית שהוא בלתי נסלח?

על מה את צריכה לעבוד לפני שתוכלי לסלוח?

על מה את מסוגלת לעבוד עכשיו בדרך לסליחה?