חגים

אורחים שבעים שיכולים לנשום

הכל מתחיל ברשימה שהכינה מנהלת האירוע (ארוחה),  בדרך כלל המארחת או מי מטעמה:
המארחת שלנו התקשרה לתת לי את המשימה שלי:
תכיני תפוחי אדמה אפויים עם שמן זית ורוזמרין – תזכרי שאנחנו בין 30 ל- 35 איש.
אז שאלתי:  מה זה אומר?
היא ענתה: אני אוהבת תפוחי אדמה.

גם אני…
לכן, כשאני מכינה לעצמי, אם זה לצד מנה בשרית, זו התוספת היחידה למעט אולי סלט.
פעמים רבות זו כל  המנה.
למשל: אני לוקחת תפוחי אדמה, שופכת עליהם טחינה גולמית ואוכלת עם סלט או ירק חתוך.
או… אבל אל תעשו את זה בבית…
לוקחת תפוחי אדמה בקערה ומניחה עליהם 2-3 כפיות של חמאה מלוחה.
חחח אין לי כולסטרול וממילא שומנים על הגוף מגיעים מפחמימות, לא מחמאה ועוד פחות משמן זית.
אז כשאני אוכלת עם חמאה, אני לא מקלקלת את זה עם שומדבר אחר מלבד לפעמים ירקות נוספים בתבשיל המקורי.
מה שמשדרג תפוחי אדמה לבד זה: קישואים, דלעת, בטטה ובצל שהולך עם כל תבשיל.

אם אני שוכחת מכל העצות שאני עומדת לתת (ורוב הפולניות שוכחות שיש עוד אוכל),
אני לוקחת בחשבון שכל אחד, אם הוא לוקח רק מנה קטנה יאכל 5-6 תפודים קטנים.

תכפילו ב- 35 (מי זוכר שחלק הם תינוקות?)
אני צריכה להכין 175 תפודים קטנטנים.
כיון שאני שפויה יותר, מה דעתכם על 3 תפודים לאיש?
אני מגיעה ל- 100 תפודים.

החשבון הנכון הוא כזה: 3 תינוקות מתחת לשנה, 2 ילדים בגן,  לפחות 3 ילדים בגיל בי"ס יסודי, חלק מהמסובים חולי סוכרת,
חלק מהמסובים עברו את גיל 70 וכבר לא אוכלים כל כך הרבה, בשלב הזה הם גם עייפים ואולי מנמנמים ליד השולחן,
לפחות 50% יאכלו מהתוספות האחרות
(עוד תפוחי אדמה שהם תוספת, מרק, פשטידות, ירקות מאודים או מבושלים או אפויים,  לפחות שני סוגים,
אם זה ליל הסדר,  הם אכלו גם מצות, קניידלעך, חרוסת ועוד)
30% בדיאטה, ישכחו אותה רק בעוגות.

הרוב מגיעים למנה העיקרית  כשהם מלאים, חלק שיכורים למחצה.
הרוב ממילא יתחננו שיפסיקו כבר להזרים אוכל לשולחן.
החשבון צריך להיות:
1 לכל אורח = כ- 30 יחידות אפילו פחות.
מה יקרה אם זה יהיה כל כך טעים שכולם ירצו רק מזה?
צריך היה לתכנן את זה כתוספת יחידה…
זו כבר כמות סבירה בהחלט להכנה
וגם לא מחייבת הפעלת התנור ל- 3 נגלות.

לכן,  כך תחשבי וכך תגישי – למענך ולמען אורחייך 🙂

מנות ראשונות – בכמות סבירה
כמות מינימלית מתוספות חגיגיות כמו תפוח בדבש,  ביצה ותפ"א בסדר וכדומה
מרק – כף לכל היותר,  אפילו חצי.

מנה עיקרית וצורת חישוב המזונות הנוספים על המסורת

אם את מתכננת כמה סוגי בשר.

אנשים לא אוכלים מנה שלמה מהכל.
מנת בשר לאדם בוגר (החל מחטיבת ביניים) צריכה להיות  בסביבות 200-250 גרם.
זה התחשיב הכולל של כל הסוגים!
יש 5 סוגים והם טועמים מהכל –  יאכלו 50 גרם מכל סוג.

ילדים – המנה קטנה יותר – 100 גרם מספיקים להם.

מבוגרים מעל 70 –  גודל מנת ילדים – זה אוכל כבד בשבילם,  במיוחד אחרי שכבר אכלו כמה מנות
אל תשכחי להפחית מהספירה את הצמחונים…

חשבי באותה צורה את הסלטים והגישי אותם בעיקר עם המנה העיקרית.
חשבי בהתאמה גם את התוספות לבשר – וותרי על הפשטידות,  הרבי בסלטים, המעיטי בפחמימות.
הפחמימות הן אלו שגורמות לכולם להרגיש מנופחים,  במיוחד כשהן באות בתוספת לבשר.
ותהיי מתחשבת – גם עם העוגות.

עוד מילה על התכנון: הרבה צבע.
מראה השולחן, מראה האוכל משפיעים מאוד גם על הרעב, וגם על הסיפוק מהאכילה.
אם את חוסכת כלים ומשתמשת בחד פעמי, תשקיעי!
קני את המוצרים האיכותיים הצבעוניים.

ושימי סכו"ם אמיתי .
אני מכירה משפחות שמשתמשות בחד פעמיים הלבנים הפשוטים, בכוסות פלסטיק פשוטים ובסכו"ם פלסטיק
לי אישית זה מקלקל את ההנאה מהאוכל, ולשתייה אני לרוב פושטת על המטבח ומארגנת לעצמי כוס זכוכית וסכום ממשי.

את הצבע הכניסי גם במזון. מזון שמורכב מכל הצבעים נותן מענה לכל המערכות ומרגיע תשוקות.
הוא גם נעים לעין ולכן מספק יותר כשאוכלים אותו.
צבע באוכל נוצר ע"י פרות וירקות שהם עם ערך תזונתי רב ועם פחות קלוריות,  וגם קלים יותר לעיכול.

הגשה
את האוכל הגישי בהרבה צלחות קטנות. מלאי אותן שוב ושוב כדי שיהיה לכל מי שרוצה..
מראה הקערות המתרוקנות נותן לאנשים תחושה שאכלו יותר.

לאכילה השתמשי בצלחות אוכל בגודל בינוני,  וקטנות לילדים.
אנשים נוטים למלא את הצלחות.
אם הם צריכים למלא את הצלחת יותר פעמים – הם יאכלו כמות שנכונה להם יותר.

המעיטי בשתייה מתוקה ועוד יותר בשתייה מוגזת.
אלו ממלאים את הקיבה ומנפחים אותה, שלא לדבר על הקלוריות הרבות והמיותרות.
אם את שמה שתייה מתוקה ומוגזת – הקטיני עוד יותר את כמויות האוכל.

הכי טוב זה מים עם פרוסות לימון,  עם או בלי נענע –  מעולה לעיכול!
אפשר לשחק גם עם טעמים אחרים – פרוסות תפוז או פירות אחרים (אמיתיים!  בלי המתקה למים)

עצה אחרונה להפחתת תחושת המלאות הנוראית שמאפיינת ארוחות משפחתיות:
לאסוף מזונות מהשולחן וליצור הפסקה יזומה באוכל = תני לבטן של אורחייך לנוח מדי פעם.
עודדי אנשים לקום ולהסתובב קצת.

כן, אני יודעת שמרגע שהתחלת להגיש את מחכה שהכל יסתיים ותוכלי לנוח,
את הרי מבשלת כבר שעות לפחות (מכירה כאלה שמבשלות ימים לפני….)

אם כך הוא, חזרי לתחילת הפוסט הזה ו… הכיני פחות!

 

כתיבת תגובה