השביל שלי למימוש חלום

המירוץ להשקה

כל פעם, כשנראה שהכל כבר כמעט גמור,

עולים דברים שנותנים את התחושה כאילו עוד לא זזנו הרבה מן ההתחלה.

זה לפימים מייאש,  לפעמים מרגיז,  לפעמים מרגש כי זה אומר שהכל עולה עוד מדרגה.

ת'כלס,  אני מחכה ל – 1 בדצמבר בקוצר רוח.

האתר מתמלא לאיטו,  עוד לא ממש ברור לי מה את עושה והיכן את מטיילת,

מה שכן ברור זה שאת עדיין לא נעזרת בי.

מבצע עמוד ענן בא,  זעזע את המדינה כולל פגיעות בראשון לציון, אזעקות בתל אביב ובירושלים, ופגוע אוטובוס בתל אביב, וחלף ונעלם לו ללא כניסה קרקעית וללא תחושת השלמה בציבור.

עם ישראל כועס ולא מאמין שיהיה שינוי.

הבחירות באופק ונדמה שהאג'נדה החברתית שמלווה אותנו כבר שנה וחצי – שוב עולה לכותרות ולתודעה.

האם הולכות להיות לנו בחירות חברתיות או שמא הצליח ביבי להטות את תשומת הלב הציבורית מעליות המחירים ושחיקת ההכנסות לטובת הביטחון בדרום ומול אירן?

כן, המרתון לקראת ההשקה מלווה אירועים שונים  בבית ומחוץ.

אמש התפוצצה לה מנורה ונפלה בנפץ על רצפת המטבח  (03:15 לפנות בוקר)

באחת חשכו המטבח והסלון,  והיום נוטרלתי!   כמה שעות ללא חשמל,

עת החשמלאי שלי החליף את כל ארון החשמל  (שהיה שרוף ומסוכן וחיכה שאתפנה לי יום אחד לטפל בו….

האילוצים הללו כל כך נוחים לי.  הם חוסכים לי החלטות לא נוחות.

אני ממילא יודעת שצריך לעשותם,  אז כשמגיע הרגע אני פשוט זורמת.

מחכה בקוצר רוח לשלב בו תעזי לכתוב, לשלב בו תכנסי לתהליך ותאפשרי לי ללוות אותך.

לילה טוב!

ושתהיה שבת נפלאה!

כתיבת תגובה