שינוי זו תקופה מאתגרת

חודש לא פשוט של התכנסות פנימה וקצת התרת הרסן. מעין לקיחה של שני צעדים לאחור כדי להתבונן ולבחון את מה שהיה ואת האפשרויות שקיימות. כאילו לא עשיתי הרבה, תחושה של כמעט עמידה במקום. עם זאת, הבשילו דברים וצמחתי. לפני יומיים לקחתי מעצב גרפי חדש, יוסי בטש שמו. יוסי מתחיל את תהליך העיצוב מההתחלה:  בונה לנו לוגו.

למה?  הרבה סיבות. זה לא ממש עבד ואני עוד לא למדתי לחתוך מהר או חד כמו שראוי.

ההוצאה על העיצוב הקודם? –  דמי לימוד בביה”ס של החיים. כך גם מעל חודשיים של דחייה בתכנית.

אז נתתי לעצמי את הזמן, צופה באינטנסיביות בסדרה “אבודים”, מעמידה בתוכי למבחן ערכים ותפיסות, ומאפשרת לתהליכים לקרות,  להסתיים ולגבש את הרובד הבא.  כן,  רבדים, כך נראה לי נכון לתאר את תהליך ההבשלה. בכל שלב אני מסירה שכבה של תמימות, שכבה של בוסר, שכבה של ילדות מאוחרת, מסירה בעד קל, במעט חרדה ובהתרגשות של ילדה שמשחקת בעולם של גדולים. ואז עוטה על עצמי בגד דקיק ושקוף של אשת עסקים חדה ונחרצת, אשת עסקים על סף השקה.

אילו רק יכולת לדמיין כמה עבודה נדרשת כדי לתת לך אתר נוח, נעים, נגיש ומזמין. זה נראה כל כך ברור ומובן מאליו, הרי אני עצמי חשבתי שהנה…  או-טו-טו…  תוך שבועיים או חודש מעמידה אתר לתפארת, מלא תכנים כי “מה הבעיה?!?” אז זה לא ממש כך. פסח בא והלך, וכך גם יום העצמאות ושבועות. יולי מסתיים, אוגוסט בפתח, ואפילו ראש השנה המאוחר (28 בספטמבר 2011) נראה קרוב מדי.

ההשקה זזה לסוף נובמבר 2011. חשבתי ששבוע לפני ראש השנה יהיה לחוץ מבחינת הכנת האתר. כששוקי יתן אור ירוק נתחיל להזרים נשים לאתר: יש לי גרעין של כ- 20 נשים שאמורות להתחיל להפעילו ולעלות על באגים, צרכים ועוד –  שאולי פספסנו.

אני מושכת את הלילות מאוחר,  נרדמת על המחשב ונכנסת סהרורית למיטה.  בבקרים אני מתעוררת ונרתמת למשימה. היום תכנית ההשקה הפכה לממשית. כל כך קל לחשוב על התכנים שאני רוצה לשחרר,  מוצרים שאני רוצה לייצר. מתנות שאני רוצה לחלק לך. איש השיווק מתרגם את הכל לתהליך השקה והגוף שלי מתכווץ. אני לא אוהבת את מבול המיילים,  את המשפטים שחוזרים שוב ושוב על דברים שהם כל כך מובנים מאליהם שאני צריכה להתאמץ לזכור אותם: “השאירי פרטים”,  “שתפי את חברותייך”, “העבירי את המייל”. אני מקווה שאת כאן לאחר תהליך השקה נעים ופורה שתרם לך,  העשיר אותך ובעיקר ריגש אותך עד דמעות.

כבר 04:00 ואני אחרי יום ארוך ומרגש. אני הולכת לישון בידיעה שיעבור עוד זמן ויקרו עוד הרבה דברים עד שניפגש. יש לי עוד הרבה התבגרות בדרך להשקה. התבגרות עסקית מול הקרן שתממן את ההשקה, התבגרות מול תהליך השיווק וההשקה  (מאוד צפוף ואינטנסיבי), התבגרות מולך כדי שהאתר יענה על צרכייך בצורה הרחבה ביותר האפשרית, וגם על אלו של העסקים שיצטרפו לענקית וגם על אלו של המטפלים שאני רוצה להעמיד לרשותך בעלות נמוכה מהרגיל וגם….  כן,  אני מניחה שלא אשתנה הרבה בעניין הזה. אני רוצה לבלוע הכל (ונראית בהתאמה  חחח).

באיזו שמחה הייתי מדלגת על הכל – ישר לתוך דיאלוג ער באחד הפורומים 🙂

Responses