פתחנו את הדלת

האתר עלה אתמול לאוויר בכתובת הקבועה.

אנחנו רשמית בהרצה.  ההשקה במרחק של….

שבוע?  שבועיים?  יותר?

היום בבוקר הזמנתי את בנות הפייסבוק (מעל 5000) להירשם לאתר ללא תשלום.

הכנסתי גם שיתוך בדף הפייסבוק שלי.

החוויה:   אימא’לה!!!  פאניקה צרופה.

בסוף היום נרשמו כ- 30 בנות.

זה טוב?  זה לא טוב?  מה זה אומר?

הגוף שלי כאילו בוגד בי בימים אלו.

יש לי דורבן בכרית כף רגל שמאל, ממש מתחת לזרת.

אני לא יכולה לעמוד או ללכת ואפילו בישיבה זה כואב.

כל הגוף כואב לי (פיברומיאלגיה במיטבה בתנאי לחץ ועומס).

אנשים נוטים לומר שאני אמיצה.

אמרו לי את זה על ההורות היחידנית שלי,  על החינוך הביתי שלי.

אנשים חושבים שאין לי פחד מכלום.

המציאות היא שאני פועלת מתוך דחף פנימי עמוק בכל דבר ועניין,

עם המון תשוקה והמון התלהבות,  ואין לי הרבה ברירות.

אני נעה קדימה  מבוהלת ומלאת פחדים וחרדות וספקות,

כי האופציה של לוותר נראית לי תמיד איומה יותר.

מכניסים הילוך ומעלים את המאמצים לוודא שהאתר מוכן להשקה.

ברוכה הבאה!

 

Responses