פיצוץ בלתי צפוי

מערכת היחסים הטובה,  היציבה עם שוקי  עמדה  בסכנה.

שוקי היה עד עכשיו מערכת היחסים הנוחה ביותר שלי עם העובדים שלי.

סומכת עליו שהוא יודע את העבודה, לא לחוץ מדי,

קצת מעופף אבל נעים שיחה – היו לנו שיחות עומק על החיים לצד שיחות קלילות

שוקי עבורי היה דוגמא לחיבור טוב.

ואז זה קרה!

זה התפתח לאורך זמן אבל הייתי עסוקה מכדי לפתור את הבעיה בזמן.

יוסי עבד על הגרפיקה לאתר.  תעבוד לפי התבנית ביקשתי – ששוקי לא יעבוד קשה מדי על הטמעת הגרפיקה.

עברנו על מיני עיצובים שלא צלחו.

ואז יוסי הלך על משהו יותר חופשי ושוקי אמר:  זה לא מתאים לתבנית!

אז החזרתי את יוסי לתבנית.

הוא הרגיש שאני מיצרה את המעוף שלו

ניסה כל מיני אפשרויות עד ש…  ביחד עלינו על משהו דומה למה שאת רואה.

סגרנו!

זה הגיע לשוקי שאמר:  אי אפשר להלביש על התבנית צריך לכתוב מ- 0.

סגרנו על תשלום נוסף –  בשלב הזה הייתי מוכנה לעשות הכל ובלבד שאראה תבנית.

לכל אורך הדרך הדברים מתוכננים למסגרת זמן מסויימת ונמשכים חודש – חודשיים ויותר מעבר.

החוויה שלי עם שוקי הייתה תמיד טובה – לא היו עיכובים,  ולפעמים תוך כדי שיחה הוא מצא והעלה פלגינים

ובסך הכל,  בכל הרמות הייתה חוויה נפלאה – כל כך מרגיע שלפחות במקום אחד הדברים עובדים טוב.

שוקי לקח מישהו לבנות את הקוד.

היו לי הרבה משימות,  ואני סומכת על שוקי לחלוטין!  אז ביררתי מדי פעם מה קורה,

והבנתי שאכן הייתה אי שביעות רצון מסוימת מעבודתו של כותב הקוד,

אבל שחררתי,  כי אני עם שוקי כבר מספיק חודשים

ושוקי מכיר את מה שאני רוצה באתר – הכל יסתדר!  יש לי מספיק משימות.

עד שהגיע הרגע להבין למה האתר נראה אחרת ממה שאני חושבת שהוא צריך להיראות.

יזמתי שיחה עם שוקי והתברר לי

שהתבניות שהסתמכתי עליהן (היו 2 שיושבות אחת על השנייה) – לא במשחק יותר

שמה שיוסי צייר –  זה מה יש  (מבחינתי זה היה הקו הכללי לאתר)

בשיחה הזאת הבנתי את זה סופית,

שכששוקי חוזר ואומר:  אמרתי לך שצריך להתחיל מ-0…

זה אומר שאני צריכה לשכוח מהתבניות.

אגרוף בבטן! – שוב דברים הולכים אחרת מהמתוכנן…

די!!  קצת שיזרום חלק ולפי הלו”ז,  לא מגיע לי?

מי אמר,  מה אמר,  ובעיקר מה הבנתי –  כל זה לא היה חשוב באותו רגע.

ההבנה הציפה תסכול על אוסף הדברים שהשתבשו לי לאחרונה.

התסכול שלי נפל אצל שוקי על…

ושוקי הרגיש מותקף.

הוא נפגע.

ואז אני נפגעתי.

אחד הדברים שהכי כואבים לי,  זה כשאנשים נפגעים ממני במקומות בהם אין לי מחשבה רעה עליהם.

אף פעם לא התעמקתי בסיבה – אולי צריך לבדוק את זה.

אבל שוקי שחרר לכיוון שלי הרבה כעס ותסכול שלא הבנתי איך זה קשור אלי.

נפגעתי והסברתי והוא תקף עוד.  התסכול גבר וניסיתי להסביר ולהבין,

ושוקי הרגיש שאני מתעלמת מהפגיעה שלו.  אז עצרתי!

הסברים לא עבדו כאן, והכאב של שנינו גדל.

גייסתי את יפעת.

חודש ללא המאמנת האישית שלי הגדיש כנראה את מנת המתחים.

שיחת עומק להבין מה עובר עלי, למה שוקי נפגע,

נתתי לנו עוד יומיים לשנות פאזה

ודיברנו.

כנראה שבאמת הייתי לחוצה כמו טמפון

זה שנלחצתי כלפי עצמי,  לא שינה את העובדה ששוקי ראה אותי מול המסך תופסת את הראש ונלחצת לגמריי.

הוא הדגים לי היום את מה שראה – לא הייתה לו דרך לדעת מה עבר לי בראש

לדבר בנות,  לדבר!!

במיוחד בתקשורת עם גברים 🙂

אז הרגענו הכל,  חזרנו לחייך ולצחוק ולדבר בצורה מעשית על האתר,

ביררתי מה שוקי  צריך ממני ומצאתי את התקשורת הזורמת של צורות החשיבה השונות שלנו,

מידרתי לעצמי שאני צריכה לפנות כל יום מעט זמן לעשייה מסוג אחר

זה מחייב סוויץ’.

שוקי צריך שאתמקד בגרפיקה ובמה שצריך עכשיו.

לא מעניין אותו כרגע מה את תראי כשתכנסי לאתר בעוד 3 שבועות.

אני עסוקה בתכנים.

אני בדיוק במקום של לחשוב מה את פוגשת כשאת נכנסת לאתר עוד מעט.

איך האתר נראה, כמה בקלות את מגיעה לתכנים,  אילו תכנים תראי קודם,

מה תעשי באתר ברגע הראשון,  ביום הראשון,  בימים הראשונים וכך הלאה.

אני כבר בכניסה שלך לאתר.

אז אצטרך לתפקד בדילוגים

ממילא אורית לוקחת אותי מהמשימות העכשוויות שלי

ל- מה אני עושה בעוד 3 חודשים,  עוד חצי שנה וכך הלאה….

בתכנית העסקית נדרשתי לענות על מה יקרה בעוד שנתיים,  שלוש וארבע

סוף טוב,  הכל טוב!!

חוזרים למרתון עם חיוך ושמחה

Responses