סוג של סיכום שנה והצהרת כוונות.

לפני 3 וחצי שנים יצאתי לדרך כמעט מגרדת את ה- 180 ק”ג, רגליים נפוחות ובצקתיות והכל כבד נוראאא. היה לי ברור שאני חייבת לרדת קצת במשקל, להקל קצת על הגוף. המחשבה בכיוון הולידה את ענקית. “אני עוזרת לעצמי הכי טוב כשאני עוזרת לאחרים” אמרתי.

יצאתי לדרך עם המון מרץ ועם חזון. בשנה הראשונה היו לי המון תאונות, בעיקר ברגליים שמבטאות את ההליכה קדימה.

לכל אורך הדרך אני מנהלת עם גופי דיאלוג וגם מו”מ לבריאות – ברמות שונות, המשקל הוא רק אחת מהן… (יש גם: עיכול, סרטן עור BCC על מצחי, עור יבש ומגרד בכל הגוף, הידרדרות השיניים, כאבי גב, כוח ברגליים, הפרעות שינה ועוד)

שנים אני מצהירה שהמשקל הוא סימפטום ולא בעיה ולכן אין לטפל בו ישירות.

לאורך הדרך, המשקל רוב הזמן עלה במקום לרדת, ופרץ את גבול ה- 180. בהתחלה בקטנה, אח”כ פרץ את גבול ה- 190 ורק עלה ועלה. ממש לפני פסח האחרון, הוא פרץ גם את גבול ה- 200 והתחלתי לחשוב שהוא לעולם לא יירד.
הבעיה הייתה לא המספר, לא כמות הק”ג, אלא בעיות בריאות חדשות שהופיעו לצד העלייה במשקל והכבדות הבלתי נסבלת שסרבלה לי מאוד את התנועה.

במקביל התנהלו שני מסלולים נוספים:
האחד הוא חזרה לעבודה והכרה בי כאיש מקצוע
השני הוא שינוי מצבי הכלכלי.

עם שני אלו הפסקתי להתמודד לפני שנים, כשחליתי. ויתרתי עליהם. המסע לאחוז בהם שוב קיבל פייט גדול מהתת מודע (התאונות, המשקל, בעיות הבריאות, וגם במפגש עם העולם החיצון).

מעל חצי מיליון הוצאתי על הקמת ענקית. חלקם מדירתי היחידה שמכרתי, חלקם הגדול מהלוואות (שצריך להחזיר). למדתי, לקחתי ייעוץ ואימון אישי, העסקתי אנשי בניית אתרים ואנשי שיווק וגרפיקאים. לא ציפיתי לדעת הכל, כן ציפיתי שאנשי המקצוע יעשו את שלהם הכי טוב שאפשר. נחלתי ברבה אכזבות, ידעתי הרבה פסגות, היו תקופות של עשייה קדחתנית, היו תקופות בהן הכל נעצר ונכנסתי פנימה לאינקובציה.

השתניתי המון בשנים הללו. היו זמנים בהם השינוי נראה כמו צילום מהיר של צמיחת עץ. אני מפיקה גרפיקות מעניינות, שיווק הפסיק להיות מילה גסה, אני לומדת למצוא עובדים נכונים יותר, להתנהל טוב יותר מול אלו שיש, ואפילו לומדת איפה לסמוך ואיפה לקחת אחריות בעצמי.

למה סיפרתי את כל אלה?
כי אני מגיעה לראש השנה הזה עם המשקל בו התחלתי את המסע.
לא, אני לא בדיאטה, אני לא עושה שעות של ספורט, ולא עשיתי ניתוח שרוול. העבודה הפנימית שלי, הצמיחה שלי הובילה את הגוף שלי לוותר על שוקולד, לבקש מזונות אחרים, לשבוע מכמויות אוכל קטנות (אני עדיין לא יודעת לבשל מעט…) ובכלל, לאכול מעט וטוב.

בפסח עברתי את ה- 200 ק”ג ורגליי היו נפוחות בטירוף. כלום לא עבד להוצאת הנוזלים (ותאמיני לי… אני מכירה כמה פטנטים)… השוקיים שלי נעשו דלקתיות עם כאבים שבאים מהעצם. דיי מפחיד. אכלתי מעט, הפסקתי שוקולד – כלום לא עזר. אחרי חודשיים, ירדו כמה ק”ג ושוב יכולתי לראות כמה בדיוק אני שוקלת. עם זאת, לא ירד מתחת ל- 197 ק”ג. זה נמשך עוד קצת והכאבים ברגליים לא איפשרו לי לעמוד אפילו 5 דקות רצופות. בשלב מסוים נכנסתי למיטה וביליתי בה את רוב היום. רגליים מוגבהות, לפטופ כדי לעבוד. הגוף נחלש ברמות. הגב החל להעיר אותי מהשינה מרוב כאבים, וכיון שהייתי בתנאים מתאימים, התחלתי למרוח את הרגליים, לעסות כמה שאפשר ולטפל בדלקת שלא היה ברור מה היא או למה היא הופיעה. (כשהלכתי לרופאה לשאול שאלות גם לא קיבלתי תשובות, רק מבט תוהה).

לפני כחודשיים החל המהפך. יום אחד החל המשקל לרדת. 3 ק”ג ביומיים הראשונים – הגוף החל לשחרר את הנולים שצבר. מהר מאוד ירדו 10 ק”ג של מים והירידה התמתנה. אני מתענגת שוב על הקרסוליים הרזים שאני אוהבת, הדלקת עברה חלפה לה, והמשקל ממשיך בירידה מאוד תקינה ואיטית. בימים אלו, כאמור אני סוגרת מעגל – לכן הפוסט המסכם.

יצאתי לדרך עם ענקית כדי לרדת במשקל ו- 3 וחצי שנים הוא עלה ושבר שיאים. אנשים נוטים לחשוב שזה כישלון, ש”את מוותרת לעצמך” וכאלה… אני כל הזמן אמרתי: אני נלחמת בשדים שלי – אוכל ומשקל הם המקום של הפורקן שמאפשר את העבודה.
בריפוי נכון וגם בתהליכי שינוי אומרים: יהיה יותר רע לפני שיהיה יותר טוב. כך זה נראה… עולים 20 ק”ג במקום בו נדמה שהגוף כבר לא יכול לשאת יותר.
אני מגיעה לראש השנה מתחת ל- 180 ק”ג ומברכת.
אני סוגרת מעגל. אני באותו משקל שהייתי בתחילת הדרך. הקרסוליים שלי רזים ויפים, כפות הרגליים שלי חלקות ונעימות למראה (סבלתי מהמון יובש עד כי מצאתי שאני חייבת לגרוב גרביים לצילומים).
הגוף עדיין חלש, ויש עוד דברים שדורשים תשומת לב, אבל הצילומים שנדחו כל פעם מסיבה אחרת נראים מאוד אפשריים כרגע.

וענקית?
ענקית נמצאת עכשיו בסוג של משבר שדורש שינוי.
שוב צריכה לשנות מעט את הגישה, את הפנייה אליך כדי שתבואי.
נראה שאת לא מבינה מה או איך ענקית יכולה להעשיר את חייך, נראה שאני לא מצליחה לנסוך בך את האמונה שאת יכולה לממש חלומות שבלתי אפשריים בעינייך. חלומות כמו לצאת מהאפילה, להפסיק לבכות, להתחיל לנשום וליהנות מהחיים. חלומות על עבודה, חברות, זוגיות ועוד.

המעגל הבא שאני צריכה לסגור הוא זה שהופך את ענקית לעסק שמסוגל לפרנס אותי באהבה ובכבוד ובשמחה.

Responses