מרפי עובד אצלי שעות נוספות

הפלגין החדש נראה בסדר,  רק שיש כל פעם באג אחר.
לאחר תקופה ארוכה של פורקן כללי בכל הקשור לאכילה ושינה וסדר חיים בכלל,
הגוף שלי דורש את שלו והתחלתי לאכול אוכל, אפילו בריא.
בביקור האחרון בסופר, השארתי ליד הקופה ערימת חפיסות שוקולד ב- 25% הנחה.
היום אני מנסה רק למתן את נפילות האנרגיה,
כדי שלא יפריעו לרצף העשייה.  זה קשה!

הסבר:  אני חולה בפיברומיאלגיה. כן,  אני יודעת שקשה לומר את המילה.
בשורה התחתונה המשמעות היומיומית היא:  תשישות.
כאן נכנס השוקולד שנותן אנרגיה מיידית – גם זמין וגם טעים.
אלא שזו אמנם אנרגיה מיידית,  אבל היא גם קצרת מועד וגם עשירה מדי בקלוריות.
הפסקת שוקולד כמוה כעצירת כל התמכרות:  קשה!
מיתון כאמור,  זה מה שאני עושה עכשיו.
לאט לאט להעביר את הגוף לאנרגיה שבאה לאט וקבוע ונשארת לאורך זמן.
לשפר את השינה זה חלק מהעניין,
ויעזור מאוד אם אתחיל לצלם את הדרכות התנועה  באופן מסודר וקבוע 🙂

כן. אני ממש כמוך. גם לי קשה לבד.
אני נושאת על גבי חבילה כבדה:  יש את הפיברו ואת עודף המשקל שמכביד,
לאורך השנה הראשונה בה עבדתי על  ענקית עברתי כמה תאונות .
האחרונה שבהם היתה קשה: את הפגיעה בגב סידרתי כמו תמיד עם התרגילים שלי,
הזעזוע מוח – לקח לו 3 חודשים להתאפס, הוא זעזע אותי מבפנים.
הפגיעה הכי ארוכה ומשמעותית היא בברך. מעל שנה אני צמודה למקל.

לאורך השנה הזאת, העומס והתובענות של המשימות רק עולה.
כבר שנתיים  שאני עוברת את החורף בריאה
(ראוי לציון אחרי מעל 10 שנים של מחלות מתמשכות קשות כל חורף!
מרגע שפרצו- לפעמים כבר בספטמבר… ועד לאביב).
זה סימן טוב. זה אחד הדברים שנותנים לי כוח.
לאורך כל התקופה הזאת כולם אומרים לי שאני צריכה לרדת במשקל
אומרים לי שאני צריכה לתת דוגמא אישית
אומרים לי ….
יש לי מטרה.
להעלות את ענקית לאוויר ולתת להרבה נשים הרגשה טובה לגבי עצמן.
יש לי מטרה.
להעביר את תשומת הלב שלך מאוכל לכל דבר אחר.
זה מה שעשיתי.
שנתיים אני מתמודדת מול הפחדים הכי גדולים שלי.
שנתיים בהם אני לבד.  הכי לבד שיש.
החברים שהיו לי נותרו בדרכם בעוד אני יצאתי למחוזות חדשים
חברים חדשים שרכשתי כשהתחלתי את הדרך, נעצרו בשלב מסוים או פנו למסלולים אחרים.
בשלב מסוים לא נותר מחיי כמעט כלום מלבד ענקית  (קצת הילד,  אבל לא הרבה מעבר).
רק הפוגה קטנה בקיץ,  בה הייתי מעורבת בניהול המחאה החברתית בכרמיאל.
מאז חזרתי לקצב,  האנשים היחידים שאני ממש בקשר איתם, הם אלו שעובדים איתי:
אלו שנותנים לי שירות – מה שמעניין אותם זה לסיים את העבודה ולקבל תשלום.
בהתחלה היינו יותר חברים,  עכשיו זה בעיקר עבודה. הם עזרו לי להבין דברים.
למשל, ענקית היא הגשמת חלום שלי.
אין זה משנה כמה היא נפלאה, היא לא מעניינת יותר מאשר “עוד עבודה”.
סופו של דבר,  כל אחד עושה את עבודתו, אבל התשוקה, החזון הם רק שלי,
רק לי יש את הדחף הבלתי נדלה לגבור על הקשיים ולמשוך ולמשוך מעל ומעבר לכוחות ולתקציב.
תחשבי על זה…
אני בונה את ענקית על אוויר.  קצבת הנכות שלי מכסה רק את שכר הדירה,
כספים שאני מקבלת מההורים שלי אפשרו לי בקושי לגמור את החודש על מחייה בצמצום – לפני שהתחלתי עם ענקית.
שנתיים אני מתמרנת: הלוואות, תשלומים, מסגרות אשראי, שחרור קופות גמל, ועוד.
עוד לא הצלחתי לגייס הלוואה עסקית – זה עסק אינטרנטי ורמת הסיכון לקרנות גבוהה.
יהיה קל יותר לאחר שהאתר יהיה מוכן ותהיה בו תנועה
עוד לא הצלחתי למכור את דירתי – בכל המדינה המחירים גבוהים,  בבניין שלי הם רק יורדים.
לצד כל אלו, העלויות גבוהות, כל הזמן יש הוצאות שלא תוכננו ועוד.

האנשים האחרים שמלווים אותי בתקופה זו, נשים למעשה,
גם הן נותנות לי שירות אבל מכיוון אחר:  אורית שאמונה על הצד העסקי,
ויפעת ששומרת לי על שפיותי ומסייעת לי לעבור את הטרנספורמציה לתפקיד ‘מנכ”ל ענקית’.
גם הן, ככל שאני אוהבת אותן וככל שהן אוהבות אותי – שכירות. נותנות עבודה תמורת תשלום.
אחד הדברים למשל זה:  לא לגייס עובדים כדי לשמור על עלויות נמוכות.
לא לשכור עובדים משמעו:  אני צריכה לעשות הכל לבד! כולל שיווק!
שיווק זה לא התחום שלי.  כבר בפסח האחרון החלטתי שאני שוכרת איש שיווק –  בכל מחיר!!
ללא תקציב –  אני לא יכולה.
אז אני לבד,  הכי לבד שאפשר ובשלב הכי קשה של העסק.
אומרים שהזמן הכי חשוך הוא רגע לפני השחר.
אם השחר הוא הפעילות באתר, הרי שאנחנו ממש רגע לפני.
מכירה את זה שהזמן לא זז?  שמה שאמור לקחת רגע נמשך כמו נצח?
וכשאני עובדת התחושה היא שהזמן נוזל לי בין האצבעות…
כך החוויה היום.
עומס עבודה שדורש שבוע לכל יממה,
תקציב שלא מספיק למחייה, כלשכן להקמה של עסק,
ואמונה גדולה ששום דבר לא יכול לעצור את ענקית מלהצליח.

כל צעד חדש, כל עשייה שמקדמת את ענקית אל השחר נתקלים בקשיים:
משהו לא מסתדר,  המשימה מורכבת מהרגיל, פלגינים שלא עובדים,
תיסכול של מישהו שמשבש תקשורת, מזג האוויר,  חוסר כסף ועוד.
אז אני משחררת ע”י עבודה אל תוך הלילה (כן,  אני מהציפורים הללו שלא ישנות בלילה)
אני משחררת באכילה לא מסודרת ובאכילת שוקולדים ועתירי אנרגיה אחרים,
אני משחררת הרבה בכתיבה, כמו הפוסט הזה.
אני רוצה שתדעי שהיה קשה,  שהיו הרבה נקודות משבר
כי את כאן בשביל תהליך והוא יכול להיות ארוך ממה שאת צופה,
והוא יכול ללכת במסלול שונה מזה שהיית רוצה,
אני מרשה לעצמי לא להיות מושלמת, ולהביא את ענקית לעולם כשאני ענקית בעצמי
כי כל השאר זו אשליה!  אשליה בוטה!
כל יום אני רואה עוד מישהו שהצליח לרדת ובנה תוכנית –  התכנית שלו/ה.
כל הזמן אני פוגשת הבטחות על כמה זה קל עם מוצר X
תעשיית האשליות של ההרזיה…
כמו בבניית העסק.
כל הזמן מספרים לי כמה קל…
תעשי קמפיין כזה,  אחר,  תפני לכאן,  תפני לשם.
בשנייה שאני מעמידה את זה מבחן – כל הקשיים הקיימים עולים.
כך קרה עם מכירת הדירה.  זה נשמע כל כך פשוט לביצוע,
הנה תוך חודש יש לי X אלפים בבנק ואני לא באמת צריכה טובות של אף אחד.
אז נסעתי לבאר שבע (זמן ודלק וכוחות)  ופרסמתי מודעות,  וכל מיני טלפונים מתסכלים
והדירה עדיין אצלי 🙂
שינוי קורה כשיש מוכנות.
כשאת מוכנה,  ההבדל הבולט ביותר הוא שאת מצליחה לעבור דרך הקשיים מבלי להתפרק.

השלב הזה בו העסק נמצא עכשיו קשה.
בתהליכים רוחניים, נקרא המצב הזה:  שלב המדבר
זהו השלב בו מה שהיה כבר לא מתאים למי שאת,  ומה שמתאים עוד לא נמצא.
זהו השלב בו אנשים נשברים וחוזרים למוכר ולידוע.
בשלב הזה אנחנו תמיד לבד והכל נראה תקוע ולא נגמר.

זהו.

עכשיו אחרי ששחררתי הכל, אני מתחילה את השבוע נקייה ומעודדת
חחחח  כן,  זה מאוד טוב להרשות לעצמך לקטר חופשי על מנת לשחרר את מה שעומד לך בדרך.
לכן יש לנו פורום קיטורים.  החכמה היא לא לשקוע איתם.

מחר יום חדש, שבוע חדש ואני נחושה!
למצוא אתר קופונים שימכור את החולצות.
להכניס עוד חומרים לאתר
לכתוב עוד מאמר לאתר ‘מאמרים’
ולערוך את הסרטונים שצילמנו לפני שבוע.

לילה טוב  🙂

Responses