מסיימים שנה – תשע”ב בדרכה החוצה

הגרפיקה לאתר מוכנה,  התכנות בעשייה נמרצת,

עכשיו דואגים לך – גרפיקה לבלוג האישי של הגולשות בענקית.

ואני עסוקה עדיין בהכנת התכנים.

כשבועיים ממוקדים ומרוכזים בהכנת השאלונים, כדי שיה לך קל להתייחס למקסימום מידע במינימום זמן – מקווה שהצליח לי להפוך תהליך מתיש לידידותי יותר.

חודש וחצי מאז שביקרתי את אבא שלי בפעם האחרונה. הוא מאושפז במוסד סיעוד,  אימא שלי נמצאת איתו 12 שעות כל יום, לוקחת אחריות גם על הטיפול האישי וגם על הפיזיותרפיה שלו.  זה עובד!  מצבו משתפר בהתמדה. אני מקפידה לדבר עם אימא כל יום ועם אבא כשאפשר,  משתדלת לתמוך בכל אחד מהם ובתהליך כולו. אני מתגעגעת!  זה גורם לי לנסוע לראש השנה,  ליותר ימים מהרגיל. אני מתכננת לתת לאבא זמן איכות,  ולתת לאימא שלי קצת אוויר וזמן איכות עם הנכד.

יהונתן שלי בן 17 בעוד יומיים וגם זה מאוד מרגש. הוא אמנם צעיר,  אבל י”ב כיתות כבר מאחוריו, ויש לו מעל שנה עד לשירות הצבאי. המשמעות היא שהוא יוצא לעולם,  ממש בימים אלו. בוגר ילד – זה קצת מבלבל לפעמים.

בתהליך הבנייה של ענקית, אני ממוקדת בך ובהכנת מקום בטוח שיאפשר לך לעשות בחייך שינויים משמעותיים וארוכי טווח. תוך כדי כך, אני מוצאת את עצמי, לוקחת את עצמי לגבולות ולאיזורים הפחות נוחים של החיים. זה מחזיר אותי לעצמי, ואז…  תוך כדי התהליך שלי עצמי, אני שוב חושבת עליך.

מבלבל?

התפתחות אישית הוא תהליך מתמשך.  אין לו סוף כי בכל פעם שאת מגיעה ליד, היעד הבא כבר נמצא באופק. בעצם,  זה לא מדוייק. יש לתהליך סוף – סוף החיים שלנו,  וגם זה לא ממש סוף, כי הנשמה ממשיכה להתפתח במעבר שבין הגלגולים ובגלגולים עצמם.  נסחפתי?  חחח  אני מניחה שהמסר עבר:  תמיד יש לך ולי ולנו לאן לגדול.

אז בדרך לבנות לך מסלול נוח, נעים, ביתי לצמיחה,  מצאתי את עצמי צועדת מעל שנתיים על פי התהום, לוקחת את עצמי אל הגבולות של עצמי ושל חיי וצומחת וצומחת למחוזות לא צפויים.  אני סקרנית לדעת היכן אמצא את עצמי בעוד שנה, ועוד יותר סקרנית לדעת מי יצעדו לצידי.

התרגשויות של סיכום שנה,  סיכום עוד שנה של אימהות וידיעה שאני צועדת את הצעדים הראשונים בעידן חדש בחיי. כמה רחוק אני עומדת לצעוד בעשור הקרוב?

לאלוהים הפתרונות 🙂

Responses