חלום מדהים – סימן לשינוי?

אני אישה מאוד גדולה –  שוקלת יותר משני אנשים.

אני חיה בשלום עם הגוף  ויחסית לאחרים (גם רזים ממני בהרבה)  גמישה וקלת תנועה.

אני נגד דיאטות –  הן אלו שהביאו אותי לגודל הנוכחי…

לפני מספר שנים התחלתי לרדת במשקל:  20 ק”ג בשנה  הראשונה.

אחר כך התחלתי תהליך של הכרה בנכותי –  מול הביטוח הלאומי.

לא ארחיב כאן את גודל הסיוט,  אבל עברתי 3 וחצי שנים קשות!!

שנה שמרתי על משקלי.

אח”כ התחלתי לעלות (הרבה)  ולאחרונה עברתי את שיא משקלי…

לאחרונה,  למרות שהתהליך מול הביטוח הלאומי לא הסתיים,

אני במקום אחר ומנהלת עם הגוף שלי משא ומתן על ירידה במשקל.

לא רוצה לרדת הכל,  בטח לא בקרוב,

אבל כרגע הגוף כבד לי מאוד וסובל. 

סבל של עודף המשקל – נפיחות ברגליים  ועוד

אני רוצה להקל על הגוף.

אני רוצה לרדת לאט,  בשלבים,  ובלי דיאטה.

אז הדיאלוג בעיצומו,  והגוף מגיב כמו מתבגר ממוצע ועולה.

 

ואז…

אז קמתי הבוקר אחרי חלום מדהים!!

לרוב אני לא זוכרת חלומות,  בטח לא בבהירות כזאת.

 

זה החלום:

נסעתי עם הורי,  לקנות בגד.

כבר שנים שאני לובשת בגדי טריקו גדולים ונוחים  בכל צבע למעט שחור ואפור וחום.

הגעתי לכפר,  ליישוב קטן.

כנראה שהייתי עם רכבי שלי כי הייתי לבד.

ירדתי מהרכב לברר משהו  והבנתי שאני צריכה לחזור.

הדרך,  דרך עפר.

התחתי לרוץ

רצתי בטכניקה,  אבל רצתי ובקלילות וכלום לא כאב.

אח”כ ההורים שלי הגיעו ועד שאבי (בן 82) יצא מהרכב וילך את הדרך מהרכב לחנות,  נכנסתי לברר.

המקום היה מורכב ממספר חלקים,  מפוזרים במבנים בשטח

ניסיתי להבין איזה מהם מיועד לעזור לי.

מצאתי את המבנה  –  קרוב יחסית

 

זה היה מוזר.  

נכנסתי.  הייתה שם בחורה צעירה מאחורי שולחן כתיבה.

התחלתי להסביר לה מה אני רוצה.  

באמצע משפט נכנס למקום בחור והיא הלכה בלי אומר.

ואז הסברתי לבחור מה  אני מחפשת –  הוא נשאר עומד.

באמצע דבריי,  נכנסה מישהי והתיישבה ליד השולחן.

מיד מחיתי שאנשים מתחלפים לי.

אבל היא הרגיעה: היא הצטרפה אבל הבחור ימשיך לתת לי שרות.

הבחור אמר שיש לו משהו מתאים  והוא הלך להביא.

לא הספקתי לומר לו:  לא שחור!

לבחורה אמרתי:  אני מקווה שזה לא שחור.

היא לא ענתה.

הלכתי לאזור אולם ההלבשה.

למה אולם?  

כי זה היה מין חדר גדול, פתוח כלפי חוץ,  שולחנות גדולים  (להניח עליהם את הבגדים) .

אני לא אישה ביישנית ולא ממש הייתה לי בעיה שהמקום פתוח,

אבל נראה לי לא מתאים שנערים  הסתובבו במקום.

דאגתי שילכו.

ההורים שלי הצטרפו בינתיים.

חיכינו לבגד ואני אמרתי:  זה ככל הנראה יהיה שחור.

אני לא יכולה להופיע פתאום בשחור, כולם יהיו בשוק מהעניין.

היה ברור שאני מאוד רוצה בגד אלגנטי ונשי –  קצת מתגעגעת…

הופתעתי מכך שהיה בתוכי משהו שהסכים לזרום עם אופציה של שחור.

 

הבחור הגיע עם בגד מהמם!!

בד דק, סגנון מחויט קצת אבל מזכיר את הסגנון שתמיד אהבתי –  שמלת מקסי  מאוד רחבה ונשפכת.

צבעים משתלבים בכתמים של סגול בהיר  (לילך) ומעין צבע בורדו – חמרה

 

מצאתי תמונה עם בגד בצבע דומה מאוד לזה שראיתי בחלומי.ניסיתי לחדד אותה עד כמה שניתן –  סליחה על האיכות… 

כן.  זו אני!!  1988.  לא ממש רואים ברור,

אבל אני נועלת מגפיים שעולים עד למעלה!!

 

שני חלקים .  החלק העליון  נראה צר מאוד.

אני מבינה שזה לא יעלה.  ברור לי שהמידה מאוד קטנה.

אני מסתכלת בתווית –  כתוב 48.  אני מיד מתרגמת את המידה  (כמו מידות ג’ינס)  זה  58

אבל עדיין,  צר מאוד.  אני מעריכה שהבגד ברוחב חצי ממני. וגם אין ממש מקום לחזה.

הבחור מגיע ומתעקש שאנסה  (חחח,  מה,  זה יתרחב תוך כדי התלבשות?)

אני מעבירה מעל הראש והבחור מסביר שקצת קשה,  אבל נכנס בסוף.

אני מסרבת להמשיך:  אני אדם שחי לבד  וצריך להיות לי קל להתלבש.

אני גם אוהבת בגדים נוחים.

אני אוהבת את הבד –  זה הסגנון שלי,  אלו הצבעים שלי.

אני מציעה לקחת את זה עם אופציה להחזיר אחרי שנה.

 

כאן נעצר החלום.

כאילו בלי סוף  

אני לא יודעת אם יצאתי מהחנות עם או בלי הבגד,  לא יודעת כמה עלה,

לא הייתה בחלום שום סגירה משום סוג.

 

עכשיו אני צריכה להבין את המסרים שיש כאן.

Responses